הפינק פלויד, הפינק הפלויד, לא יופיעו על החומה בירושלים

פינק פלויד האוסטרליים יופיעו בארץ בשבוע הבא.

קראתי ביקורות מפרגנות עליהם, המציינות שהם ממש טובים, מופיעים כבר 15 שנה, ושאפילו דייב גילמור (הגיטריסט של) ממליץ עליהם.
הם אפילו משתמשים בחלק מהציוד המקורי ששימש את פינק פלויד במסגרת סיבוב ההופעות "Division Bell" .

ההופעה הזו מזכירה לי שאלות מוזיקליות-פילוסופיות שעלו במהלך קורס שלקחתי באוניברסיטה, העוסק בחקר ביצוע מוזיקלי (עם ד"ר אביאור ביירון). שאלות כגון:

האם יש משמעות לביצוע שלא מבוצע ע"י כותב היצירה?
האם בהכרח מבצעי הכיסוי יצליחו להביע את המשמעות המקורית שאליה התכוונו כותבי היצירה?

האם מותר למבצע הכיסוי לסטות מהביצוע המקורי ולתת פרשנות אישית שלו ליצירה? ואם הוא לא עושה זאת  – אז מה הופך את גירסת הכיסוי שלו לייחודי?

האם גירסת הכיסוי מאבדת מייחודיותה כאשר כותב היצירה עדיין בין החיים? (להבדיל למשל מיצירות קלאסיות שהכותבים נפטרו לפני מאות שנים)
האם מה שהופך את הביצוע של הלהקה האוסטרלית למצויין הוא האיכות הטכנית של נגניה? החיקוי של המופע הפירוטכני?

כמובן שיש עוד שאלות רבות שניתן לשאול.

ממילא בקורס לא הגענו לתשובות חד משמעיות , וגם כאן לא נגיע.

וממילא מי שהולך – הולך כדי להנות.

עוד פרטים (ותגובות המתייחסות לסוגית הכיסוי) אפשר למצוא אצל אורי ברייטמן.

נ.ב. מי זוכר מי אמר את הכותרת ואיפה?

תגים: ביצוע, פינק פלויד